Text Size

כעוף החול - תחייה, זכרון והנצחה

ארגון יוצאי קאמין-קושירסקי והסביבה בישראל

בתום מלחמת העולם השנייה, במסגרת "הבריחה" הלא חוקית של ניצולי השואה לארץ-ישראל, נעו ניצולי קאמין-ק והסביבה למחנות עקורים בגרמניה וחיפשו את דרכם אל מחוץ לאירופה - ובעיקר לארץ-ישראל. במחנות בגרמניה החלו יהודי קאמין-ק לחשוב על התארגנות של הניצולים מהעיירה ומהאזור. ב-1947 ו-1948 נערכו בגרמניה אזכרות לנרצחים. מרבית "שארית הפליטה" מקרב אנשי העיירה והסביבה עלתה לארץ-ישראל.

ב-1951, שנים ספורות לאחר תום מלחמת העולם השנייה והקמת מדינת ישראל, התארגנו יוצאי העיירה והקימו את ארגון יוצאי קאמין-ק והסביבה. בשנות השישים נאמד מספר הניצולים מן העיירה וסביבתה במאה משפחות. רובם המכריע התמודדו בהצלחה עם קשיי הקליטה בארץ. יוצאי העיירה נהגו לעזור כמיטב יכולתם לאלו מביניהם שנזקקו לכך. משפחות ותיקות יותר אירחו בבתיהן - לעתים לתקופות ארוכות - משפחות שזה עתה הגיעו ארצה, ועזרו להן להתבסס.

יוצאי העיירה ביקשו להקים מפעלים ומצבות זיכרון שינציחו את זכר היהודים בעיירה ובעיירות הסמוכות. באסֵפה שנערכה ב-25 ביולי 1951 דנו בשאלת הנצחת זכר הנרצחים. הוחלט לכנס אסֵפת אזכרה, וזו נערכה ב-18 באוגוסט 1951 – לפי לוח השנה העברי היה זה יום השנה לרצח יהודי העיירה (כ"ז באב). משנה זו ואילך נערך טקס האזכרה השנתי על פי התאריך העברי. באספה השתתפו כ-150 אנשים מן העיירה וסביבתה, ובראשה עמד יעקב פלוט. הנואמים היו ברוך מלמד, אליעזר שפירא ופנחס אורמלנד.

האסֵפה הניחה את היסוד לארגון יוצאי העיר והסביבה. נבחרה מועצה בת 17 חברים, ומתוכה נבחר ועד פועל של שבעה חברים: יעקב פלוט – יושב-ראש; שמואל אבא קלורמן - מזכיר; פישל לייזרוק – גזבר; ברוך מלמד, אליעזר שפירא, זאב פרוז'נסקי וברכה בן-יהונתן - חברים. בתחילה היה שם הארגון 'איגוד יוצאי קאמין קושירסקי והסביבה בישראל', ובאידיש: 'לאנדסמאנשאפט פון קאמין קושירסקי און אומגעגנד אין ישראל'. השם באידיש נותר בעינו, אך השם בעברית שונה והמילה "איגוד" הוחלפה במילה "ארגון". הארגון החל לפעול ויצר קשרים עם יוצאי העיירה והפעילים בארצות-הברית, בארגנטינה ובקנדה.

להלן כמה מפעולות הארגון:

- ניטע יער בן 1125 עצים ב'יער הקדושים' שבהרי יהודה, והוקמה מצבת שיש להנצחת זכר העיירה והסביבה. בהקמת המצבה עסקו בעיקר אברהם ביבר ויוקל שוסטר.

- הוקמה קופה של גמילות חסדים על ידי אביש קלורמן, והלה תרם סכום נכבד. הקופה נקראה "קופת גמילות חסד של יוצאי קאמין קושירסקי והסביבה בישראל, מיסודו של אביש קלורמן, לזכר אשתו חיה וילדיו שרה, למל וברכה".

- יצא לאור ספר זיכרון. איסוף החומר החל ב-1957, ומפאת קשיים שונים הספר יצא לאור ב-1965.