לזכרם

יעקב שוסטר ז"ל

סבי יעקב נולד בשנת 1927 בעיר קאמין-ק בפולין. אימו אסתר הייתה תופרת ואביו, הסבא רבא אהרון, היה שען. לסבי היו חמישה אחים- יחיאל, ברכה, שלמה, מרדכי ורוזה. בגלל המצב הכלכלי הקשה, הפסיק אהרון את עבודתו, רכש מקצצה והאיכרים באו אליו כדי לקצוץ את הקש.

שנה לאחר מכן הוא קנה מטחנת יד אשר העסיקה ופרנסה את כל בני המשפחה. כעבור כמה שנים פתח אהרון עסק לייצור מלט וליציקת רעפים ולבנים. עסק זה פרנס את משפחתו שנים רבות. אהרון, אסתר וילדיהם נספו בשואה בשנת 1942.

סבי גדל בקאמין-ק יחד עם משפחתו המורחבת. הוא למד בחדר תורה ועברית וכשגדל למד בבית ספר פולני ובמקביל עבד בבית החרושת המשפחתי.

באוגוסט 1942 סגרו הגרמנים את יהודי קאמין-ק בגטו. באחת השבתות ניתנה פקודה לסגור את שערי הגטו. על היהודים הוטל עוצר. מי שנמצא באותו זמן מחוץ לגטו הצליח לברוח.

כעבור יומיים החלו הגרמנים להוציא אנשים מהגטו כביכול לטיול-אך בעצם לבורות ההריגה. כאשר מלחמת העולם השנייה החלה, סבי יעקב היה בן 14 ובנס נשאר בחיים. הוא שכב עירום בין הנידונים למוות. פתאום ניגש אליו השוטר הנאצי ושאל אותו מה מקום עבודתו. סבי ענה שהוא עובד בבניין והשוטר החליט להשאיר אותו בחיים. הוא ציווה עליו לצאת מהבור, לקחת בגדים ואחר כך הכניס אותו לבקתת הניצולים. משם הלך סבי לעבוד.

בפעם השנייה ניצל סבי כאשר החיילים הגרמנים היו אומרים לנערים לרוץ ויורים בהם. הם התייחסו לרצח כאילו היה משחק בקליעה למטרה. סבי רץ מהר מאוד והגרמנים לא הצליחו לפגוע בו.

רק סבי, דודו ודודתו יצחק ובתיה אורמלנד ובן דודו יענקל'ה הצליחו לברוח מהגטו. באותו לילה הם הגיעו לכפר שבו גר פולני שהיה ידידם. הידיד הסתיר אותם ברפת, בעליית הגג. בבוקר המחרת הוא הביא להם אוכל ואחרי כמה ימים, בעזרת ידידים נוספים, הם עברו לגור באסם ישן ליד היער. לרוע המזל בא איכר פולני לאסם והם נאלצו לברוח. כמה ימים הסתובבו ביער ולאחר מכן הגיע סבי לפרטיזנים. הפרטיזנים יצאו לפעולות נגד הנאצים וסבי היה בין הלוחמים.

כאשר הצבא הרוסי החל להלחם נגד הגרמנים, הוא שיתף פעולה עם הפרטיזנים. כאשר הסתיימה המלחמה באזור, נסעו סבי וחבריו הניצולים לרומניה. מרומניה הם נסעו ברכבת לאיטליה ושם שהו כמה חודשים. מאיטליה הם עלו ארצה בסירת מפרש ישנה. הארץ הייתה תחת שלטון הבריטים והם אסרו על עליית יהודים. החופים היו סגורים והם נאלצו לעגון בים בחושך, מול הרצליה ומשם שחו אל החוף שהיה רחוק מאוד.

אחיו ואחותו של סבי, יחיאל וברכה, עלו לארץ לפני השואה. כאשר הגיע סבי ארצה הוא גר תקופה מסויימת אצל אחותו בתל-אביב ועבד בבניין. בשנת 1948, כאשר הוקמה מדינת ישראל, התגייס סבי לצה"ל, נלחם במלחמת העצמאות ונפצע קשה. סבי הכיר את סבתי דרך חבר משותף. בשנת 1955 הם התחתנו. נולדו להם שני ילדים- אבי אהרון ואחותו אסתי.

אחיו של סבי, יחיאל, היה מנהל המערכת של עיתון "על המשמר", עיתונה של מפלגת הפועלים המאוחדת. הוא קיבל את סבי לעבודה במערכת העיתון והוא עבד בה עד מותו. בשנת 1977 נפטר סבי מהתקף לב והוא בן 50 בלבד. לא זכיתי להכיר את סבי אך מהסיפורים אודותיו נודע לי שהוא היה איש אהוב, שמח וטוב לב והייתה לו סבלנות רבה. סבי אהב לקרוא ולטייל והוא העביר זאת לילדיו. סבי אהב והיה אהוב מאוד על ילדים ומבוגרים, קטנים כגדולים.

יהי זכרו ברוך.

שקד שוסטר