Text Size

פנחס אורמלנד

יום שישי 25.12.42 - אנו הולכים לוולקה-ש

אנו, שרידי הפלֵטה מהשחיטה ביום רביעי, טרודים מאוד בבעיות עתידנו. להישאר כאן אסור לנו. צריך ללכת, אבל לאן - לא ידענו. אתנו יחד נמצאים גם יוסף ווייסמן ושמאי מייסטל מהחפירה השנייה. כל אחד מהם מביע את דעתו בנידון – והרוב היו בעד הליכה לדֶרֶווק. ההצעה הזאת לא הייתה לפי רוחי. הדרך ארוכה מדי בשבילי, במצב בריאותי. אני מוכה, שבור ורצוץ, ואיך אוכל לעשות דרך כזאת רחוקה. יוסף פרצ'יק טען שבלעדי ובלעדי משפחתי הוא לא יזוז. לבסוף הוחלט ללכת לוולקה-ש. למייטה יש שם גוי מוכר. הוא לבטח, לפי דעתה, יעזור לנו. הנשים והחלשים יישארו כאן בינתיים. הגברים ילכו לחפור חפירה ביערות וולקה-ש, וכשתהיה מוכנה החפירה נחזור לקחת את הנשארים.