Text Size

פנחס אורמלנד

יום שישי 11.12.42

ערב שבת. הולכים לחפש מזון. יהושע פרצ'יק, מאיר, איצקה וגם יוסף סגל מ"חפירה" אחרת הלכו. אנו מחכים להם ומקווים שעם בוקר יחזרו. והנה כבר שעה מאוחרת בשבת ואין סימן להם. אין קול ואין עונה. בעשר בלילה, בערך, בא מאיר ושואל האם חזרו חבריו. שאלנו את מאיר לסיבה שהם כה בוששים לחזור. מאיר שתק. הוא אינו יכול להסביר, או אולי לא רצה לגלות לנו את האמת. וכי מה זה משנה - השלושה אינם ! יום יום הולכים אנו לשאול אודותם אצל הגויים. אף אחד לא ידע פשר העלמם. לא הוספנו לראותם עוד. האסון הזה פגע קשות בנו ובמיוחד בי.