Text Size

יהודים נקמה !

הגדוד של "קרוק" (ניקולאי קונישצ'וק)

הדעות ביחס לקרוק היו חלוקות בקרב הפרטיזנים. הוא קיבל לשורות הגדוד כמעט כל יהודי, גם אם הוא לא היה לוחם. עם זאת לא היסס להרוג יהודים, לרבות נערים, בגלל הפרות משמעת. כך נהג גם כלפי האוקראינים . שמואל אבא קלורמן תיאר אותו במילים הבאות:

"...בסך-הכל היה אדם פרימיטיבי, אולם חונן בחוש אינסטינקטיבי לצדק אבסולוטי כמו גם ביכולת ארגונית. לפי עניות דעתי, לא היה בו שמץ של אנטישמיות. אדרבא, אני מעז לומר שהיה, מה שמכונה אצלנו, חסיד אומות העולם. למעשה, גם קומוניסט לא היה. הקומבינציה קרוק-יהודים צמחה מן הצורך שהיה לשני הצדדים למצוא שותפים להישען עליהם..." .

במחלקה היהודית על-שם קרוק פעלו מפקד המחלקה ברל לורבר (המכונה "מאלינקה") מהכפר לישניובקה שליד העיירה מנייביץ' והקומיסר (המדריך הפוליטי) יוסף בליישטיין מקאמין-ק. מפקדי הכיתות במחלקה היו יצחק קופרברג, ולדימיר ורבה, יעקב צביבל ובן-דודו יוסף צביבל. לורבר ברח ליערות בראש קבוצה של שלושה עשר אנשים. עוד בהיותו בלישניובקה יצר קשר עם קרוק באמצעות יוסף צביבל. לורבר הכיר את הסביבה ואת התושבים, גילה יזמה ומונה לסגנו של מפקד הגדוד. בתוך זמן קצר נקלטו בגדוד למעלה ממאה יהודים, יהודים שניצלו מהטבח בעיירות מנייביץ', פאבורסק, טרויאנובקה וקאמין-ק. כעבור חודשים ספורים מנה הגדוד למעלה ממאתיים יהודים ונחשב לגדוד יהודי. בפברואר 1943 מונה לורבר למפקד מחלקה יהודית. בפיקודו ובהשתתפותו הפעילה פּוּצצו מסילות ברזל, ועשרות רכבות של הגרמנים עפו באוויר. במהלך אפריל 1943 הצליחה מחלקתו של לורבר לפוצץ שמונה מכוניות גרמניות בכבישים שבאזור קאמין-ק. כחמישים גרמנים ועוזריהם נהרגו, ובהם גם קמפא - המפקד האזורי של המשטרה באזור קאמין-ק.

בפעולה נועזת במיוחד פוצץ מגדל המים שבתחנת הרכבת של קאמין-ק:

בסוף ספטמבר 1943 קיבלה המחלקה היהודית פקודה לפוצץ את מגדל המים בכל מחיר. האנשים התקרבו לתחנת הרכבת, ומפקד המחלקה מאלינקה בחר בכמה בחורים אמיצים; יחד אִתם הוא הגיע למגדל המים. הם החלו לחפור בור מתחת ליסודותיו של קיר המגדל כדי להטמין בו את חומר הנפץ, אולם אז נוכחו לדעת כי המכונות לא ייפגעו בגלל עוביים הרב של הקירות. לפיכך החליטו לחדור פנימה. הם דפקו על הדלת, הציגו את עצמם כשוטרים ודרשו לפתוח להם את הדלת. השומר פתח להם את הדלת, הם נכנסו פנימה והניחו מוקש מתחת למכונות. אחר כך עזבו את המקום. הם לקחו אִתם את השומר ואשתו כדי שאלה לא יזעיקו את הגרמנים. דקות מספר לאחר מכן חלה התפוצצות אדירה. הפרטיזנים היהודים חזרו לבסיסם ללא אבדות וזכו באותות הצטיינות.

לאחר התארגנותה החלה המחלקה היהודית להחרים את הרכוש היהודי השדוד ולהוציא להורג רוצחי יהודים ואת אלה שהסגירו יהודים לידי הגרמנים. קבוצה בת 15 אנשים מהגדוד יצאה לכפר צ'רוויץ' כדי לתפוס את מזכיר המועצה הכפרית. אדם זה רצח עשרות מפקדים וחיילים רוסים בעת נסיגת הבהלה של הצבא האדום מהאזור ב-1941, והוא גם השתתף ברצח יהודי קאמין-ק. ביתו הוקף, והוא נורה למוות בעת ניסיון לברוח מפני אנשי הגדוד.

המצטיינים מקאמין-ק במחלקה היהודית בגדוד של "קרוק" היו המדריך הפוליטי של המחלקה יוסף בליישטיין ומפקד הכיתה יעקב (אליושה) צביבל. הם קיבלו עיטורים חשובים לציון הישגיהם ולחימתם. בקרב הלוחמים במחלקה של לורבר היו כמה אנשים מקאמין-ק. להלן שמות לוחמי המחלקה: ברל ואייזיק אוורוך; דוד, יוסף וחסיה בליישטיין; יוסף גוז; דוד ריכטר; יחזקאל וולפר; גדליה וידלגוז; וובה ורבה; יצחק ופייגה זפרן; ישעיהו זרוצקי; אדם טורקניץ'; חיים כ"ץ; סנדר ליסאק; דוד לורבר; ליובה סגל; סיומה פורים; יוסף ויעקב צביבל; יצחק קופרברג; אבא קלורמן; אלקה קורזש; יהושע קאנוניץ'; ראובן שניידר; שמואל שמואלביץ'; שרייבר. יחד עם המפקד היו במחלקה היהודית 29 לוחמים .

ניקולאי קונישצ'וק תיאר את יחידתו ואת פעולותיה. להלן יובאו הקטעים המתייחסים לאנשי העיירה וסביבתה בלבד:

"...עד המלחמה הייתי יושב הראש של מועצת כפר באזור קאמין-ק שבחבל ווהלין. ב-28 ביולי 1941 התחלתי בהקמת יחידת פרטיזנים. עד מהרה קשרתי קשרים עם היהודים מגריווה ומהעיירה מנייביץ'. הפרטיזנים היהודים הצליחו להוציא מהעיירה ומהיישובים הקרובים כמאתיים יהודים, גברים ונשים, שהצטרפו לאחר מכן אל האוטריאד שלי. אספר על אחדים שהצטיינו במיוחד: אברהם בליישטיין, סייר. נתקל בקבוצה של עשרים גרמנים. הוא נלחם בהם עד שנפל מפציעה קשה. הגרמנים תפסו אותו והביאוהו שותת דם לגסטפו בקאמין-ק, עינו אותו עינויים אכזריים – תלשו עורו ושברו צלעותיו. הגרמנים תבעו ממנו להצביע על מקום הימצאה של "היחידה היהודית". אברהם נשא את ייסוריו בגבורה עילאית ולא גילה מאומה. הוא מת כפרטיזן אמיתי, כבן נאמן ומסור למולדת הסובייטית.

...וולודיה צביבל היה פרטיזן-חבלן מצוין. הוא מת מות גיבורים במלאו משימה שהוטלה עליו... אבא קלורמן עם קבוצתו הפציצו שמונה רכבות בהשמידם כמאתיים גרמנים שפניהם היו אל החזית. מלבד זאת הם שרפו שנים עשר טנקים ולא מעט מכוניות. הוא היה סייר זריז ומפקד מצוין של מחלקה... מרים בליישטיין פעלה כפרטיזנית משנת 1942. היא לקחה חלק בהרבה פעולות חבלה, ובהן פוצצו כמה רכבות גרמניות שיצאו אל החזית. מרים בליישטיין הייתה גם סיירת נועזת... את שעיה זרוצקי ראינו תמיד בגזרות המסוכנות ביותר בעת הקרבות. כאשר היה צורך למלא משימה חשובה מאוד אשר דרשה מהאדם מאמץ ללא שיעור והייתה כרוכה בסכנת נפשות, נענה זרוצקי מבין הראשונים. לא אחת הוא הלך לסיור למרחק של שלוש מאות קילומטרים כדי לבדוק את המקומות בהם ניתן להשיג נשק וציוד מלחמתי..." .

הגדוד של קרוק