העיירה בבניינה - מן הזריחה עד השקיעה

"החדר"

לאחר הפרעות יזם יצחק פרידמן את חידוש לימוד התורה. הוא הזמין אליו את פסח הירש אורמלנד ואת יעקב יצחק קלורמן, והציע להם לייסד תלמוד תורה לכל הילדים ולחייב את כל ההורים לשלוח את ילדיהם ללמוד בו. ילדי העיירה בני החמש קיבלו את ראשית חינוכם ב"חדר", ובני השבע כבר למדו גמרא. שלושה שולחנות ארוכים היו בחדר, ולידם ניצבו שלוש קבוצות תלמידים שנבדלו ביניהן ברמת הלימודים. ברוך רובינשטיין, מי שהיה מלמד בקאמין-ק בשנות העשרים והשלושים, נחשב לקפדן מאוד. מדי שבוע, ביום חמישי, נערך מבחן; אם התלמיד לא ידע את שיעורו, הִכּה המלמד על ראשו בספר הגמרא הכבד או הטיח את ראשו בקיר. ירוחם, בנו של המלמד, לא אהב ללמוד גמרא והוכה כמעט בכל יום חמישי. ביום שישי עסקו שעתיים בלבד בפרשת השבוע, והתלמידים נהנו מקולו הערב של המלמד. בחנוכה התרכך מעט המלמד, התיר לתלמידים לשחק בסביבון ובדומינו וכיבד אותם בלביבות, מעשה ידי אשתו. ברוך רובינשטיין ניסה לעורר בתלמידיו את האהבה לתנ"ך ולשפה העברית בכל דרך אפשרית. הוא ומשפחתו נרצחו בעת חיסול הגטו בקאמין-ק .