Text Size

עולם שנגוז - היהודים בווהלין

פלישת גרמניה לברית-המועצות

ב-22 ביוני 1941 החלה המתקפה הגרמנית במסגרת "מבצע ברברוסה". כיבוש חבל ווהלין כולו הושלם עד לאמצע יולי של אותה השנה. רק כחמישה אחוזים מיהודי ווהלין הצליחו לצאת מזרחה. בווהלין הוקם ממשל צבאי גרמני, ולידו מִנְהל אזור לטיפול באזרחים. נתמנה מנהֵל אזור (Gebietsleiter), ומושבו היה בלוצק .

בימי הכיבוש הראשונים התארגן בווהלין שלטון אוקראיני, והאוקראינים המקומיים ביצעו פוגרומים ו"אקציות" בשכניהם היהודים. הפוגרומים נערכו ב-27 עיירות וב-12 כפרים, ובמהלכם היו קרבנות רבים בנפש (כ-500 איש) ונשדד רכוש רב. קבוצות של צעירים יהודים ניסו להגן באופן עצמאי על הציבור היהודי. איינזצקומנדו a4 פעלה בפלך, ערכה "אקציות" במסווה של טיהור השטח מיחידות סובייטיות ורצחה אלפי יהודים.

ב-1 בספטמבר 1941 הוקם בווהלין השלטון האזרחי של רייכסקומיסריאט אוקראינה. בירתו הייתה רובנה. לווהלין צורפו מחוזות קמיניץ-פודולסק ודרום פולסיה (נפות בריסק, קוברין, פינסק), וכך נוצר 'גנרל-בצירק ווהלין-פודוליה'. בתחילה הייתה בירתו בריסק, ומיוני 1942 – לוצק. ווהלין חולקה ל-12 "גביטים", וכל "גביט" חולק לנפות. השלטון המקומי האוקראיני בערים ובכפרים הוכפף לפיקוח גרמני צמוד.

ה"גביטים" נקבעו לפי הנפות (פוביאטים) הפולניות, ואחד מהם היה קאמין-ק. באמצע ספטמבר 1941 פרסמו הגביטסקומיסרים (נציבי המחוז) צו המורה להחליף את המגן-דוד היהודי הנישא על הזרוע בשני טלאים צהובים - האחד על החזה בצד שמאל, והאחר באמצע הגב. מזונם של היהודים צומצם מאוד באיכותו ובכמותו. הוטלו עליהם קנסות כבדים, רכושם הוחרם והם נאלצו לעבוד בעבודות כפייה שונות. שכר עבודתם של עובדי הכפייה נמסר ליודנראט, והוא השתמש בו כדי לשלם תמורת הקצבת המזון וחילק את מנות המזון בין היהודים. בזמן העבודה השגיחו מפקחים גרמנים או מקומיים על העובדים היהודים; הם התעללו ביהודים, הִכּו ופצעו אותם. בעלי המלאכה ובעלי מקצוע, כמו למשל רופאים ורוקחים, המשיכו לעסוק במקצועותיהם בגלל חיוניותם. בשעות החשכה נמצאו היהודים בעוצר בבתיהם.