לזכרם

ברוך אשר שפירא ז"ל

בן אליעזר ופסיה, נולד ב-14.5.1923 בקאמין-ק בפולין. בשנת 1925, בעלות הוריו לארץ, היה כבן שנתיים. למד בגימנסיה 'הרצליה', ועוד לפני גמר לימודיו סיים קורס ימי מטעם 'זבולון'. באותה שנה נאסר על ידי המשטרה הבריטית ונדון למאסר בית למשך שנה בעוון הדבקת כרוזים נגד "הספר הלבן". בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לחיל התעופה ושירת כתותחן-טייס במצרים, טוניס, יוון, כרתים ואיטליה. קיבל ארבעה אותות הצטיינות. ב-18.4.46 השתחרר מהצבא. עבר להכשרה חקלאית בנהלל והצטרף לקבוצת נב"ו (נכה באויב ונשוב) – קבוצת התיישבות של חיילים משוחררים. גם עסק בהדרכת לוחמים בפלוגות פלמ"ח, אולם לאחר זמן מה נאלץ לחזור לעיר לרגל מחלת אביו והעמיד עצמו לרשות ה'הגנה'.

עם פרוץ מלחמת השחרור נכנס בעול תפקידים בפלוגות החי"ש [חיל השדה] והשתתף בהגנת שיירה שהותקפה ליד חולדה הערבית. המכוניות שקעו בבוץ. מתוך מאמצים לחלץ אותן נלחמו הוא וחבריו מבוקר עד עשר בלילה. בקרב זה נפלו כמה מחבריו, והוא - פצוע בבטנו - הועבר לבית החולים. לפני מותו הספיק לכתוב מכתב לאחיו ששהה אז באמריקה; הוא בא אליו בדרישה לחזור ארצה, כי הוא את שלו כבר עשה. דבריו האחרונים אל אביו היו: "...אבא, עליך להבליג, להיות אמיץ..." נפטר ב-5.4.1948. בו ביום נקבר בנחלת יצחק. ברבנות הצבאית הראשית שעל יד המטה הכללי נפתחה לזכרו ספריית עזר ועיון בנושאים צבאיים ותורניים.