פנחס אורמלנד

הקצין היהודי הצנחן סורוקין

הסתיו מתקרב וכמובן שבעיות חדשות מתעוררות. צריך לעזוב את יערות נוויר וללכת לסביבות פינסק. היערות שלנו מלאים פרטיזנים ובתוכם גם הרבה יהודים. וכך נפגשנו עם קצין צנחן יהודי ושמו סורוקין. התיידדנו איתו. סיפרנו לו על כל מה שעבר עלינו ועל הצרות שעשו לנו הפרטיזנים. תפקידו היה לשים עין על הפרטיזנים בסביבה. הוא הופנה אלינו, כנראה, מטעם מוסקבה. באותה עת הוטל על הפרטיזנים לשכן בכפרי האיזור מאות משפחות רוסיות מבריסק, שנפלו בשבי הגרמני ביום הראשון למלחמה עם גרמניה. הם באו חסרי כל והפרטיזנים תמכו בהם. הקצין סורוקין גם כן דאג להם וביקר בבתים בהם התגוררו כדי לעמוד מקרוב על תנאי חייהם. סורוקין היה אדם נבון מאוד. בשיחות אתנו - שיחות גלויות לב - עודד אותנו להחזיק מעמד ובזמן הכושר להתנקם באויבים. אבל יש להיזהר מאוד בפרעון החשבון עם הפרטיזנים. מקומנו אינו קבוע והפרטיזנים עלולים לנצל את המצב ולהתנקם ביהודים. על כן יש להאזר בסבלנות ולחכות לרגע המתאים. על כל פנים הוא בטוח, הדגיש סורוקין בשיחתו אתנו, שסוף סוף יבואו על עונשם. ואומנם הוא צדק. בשנת 1944 התקיים משפט במינסק, וחלק ניכר מרוצחינו קיבלו את תשלומם. סורוקין היה פעיל ביותר במשפט זה. הוא זכר הרבה שמות של פרטיזנים-רוצחים ונעזר גם בעדויותיי בדברים שסיפרתי לו.