יישובים במרחב

חוטישב Chocieszow

כפר בנפת קאמין-ק, בקרבת הנהר טוריה. ב-1926 נמנו בכפר 56 יהודים, ובשנות השלושים התגוררו בו כ-20 משפחות יהודיות. הן עסקו בסחר עצים ובהמות ועוד. שיינדל בוקלר תיארה את הכפר: "...אזכור כפר זה, עד יומי האחרון אזכרנו, על שדותיו הזהובים, גניו הירוקים, עדרי הצאן והבקר החוזרים מהמרעה מדי ערב ומרימים ענני אבק. אזכור את האגם המכסיף ביער האפל. צלב גדול ניצב בכניסה לכפר חוטושב..." . בין המשפחות היהודיות בכפר היו משפחות סטריר, זלטה ובוקלר.

עם כניסת הגרמנים נצטוו היהודים לענוד על הזרוע סרט לבן ועליו מגן-דוד כחול. לאחר זמן מה הורו הגרמנים להחליפו בשני טלאים צהובים, מלפנים ומאחור. בתי היהודים נשדדו, רוקנו מתכולתם ואף המרצפות נעקרו. נשים וגברים זקנים עונו על ידי שוטרים אוקראינים. חלק מאנשי הכפר הועברו לגטו רטנה. מלאכות בזויות שונות הוטלו על היהודים, ובהן פינוי אשפה, חטיבת עצים ועוד. בקיץ נודע כי יהודי אזור קאמין-ק נרצחו, כמו גם יהודי רטנה וקובל. ניתנה פקודה ליהודים להתייצב בבית המשטרה. חלק מהם ברחו ליערות; בימים הסתתרו, ובלילות חזרו לשדות שהיו פעם שלהם וחיפשו אחר מזון. החורף עמד בפתח. הזקנים וכל אלו שלא יכלו להימלט נרצחו ונקברו בבור שנחפר בשדה. הנמלטים ליער חזרו לבתיהם, ולאחר חודש ניתנה שוב פקודה להתייצב בבית המשטרה. היה ברור כי זה הסוף, וכל מי שהיה מסוגל לברוח - ברח ליער. כל השאר נרצחו על ידי שכניהם האוקראינים. בודדים וחלקי משפחות ברחו ממקום למקום ומצאו מסתור לימים מספר במתבנים; אחר כך האוקראינים הסגירו אותם לידי הגרמנים. שיינדל בוקלר ברחה מהבית עם הוריה, אחיה ובן-דודה; האחרון ברח מרטנה, שם נרצחו הוריו. לאחר מנוסה ממושכת ותלאות רבות נפרדה החבילה. שיינדל נשארה עם אמה, ואילו אביה, אחיה ובן-דודה ניסו למצוא מפלט אצל איכר. האיכר הסגיר אותם לשוטרים, ואלה עינו את אביה מכיוון שהאמינו כי הוא טמן אוצר בשדה. שלושתם – האב, האח ובן הדוד - עונו ונרצחו. במקום מחבואה עם אמה שמעה שיינדל את האיכרים משוחחים ביניהם על אודות הרצח בהתרגשות ובשמחה: "...גמרו עם עוד שלושה, ועוד איך גמרו. בני חיל הם הגרמנים, בחכמה הנהיגו את העולם. מה טוב ויפה העולם שאין בו יהודים, אתה נוסע העירה, יוצא לשווקים, אין עוד יהודים, כלו מעל פני האדמה ואינם..." . בודדים הצליחו לברוח ליערות נוויר ולחבור לפרטיזנים.

בביקורו של אברהם ביבר בקאמין-ק מסרו לו נציגי השלטון כי בכפר חוטושב נמצא קבר אחים של יהודים שנרצחו בשנים 1942–1943. היו אלה יהודים שברחו מהגטו ומהכפרים, נתפסו על ידי המקומיים ורוכזו עד להוצאתם להורג. נציגי השלטון דיווחו על כמאה וחמישים אנשים שנרצחו במקום. ב-1992 הוקמה מצבה באתר הרצח, והם הבטיחו כי ימשיכו לטפל בו.