עדויות מספרו של פנחס אורמלנד

יום חמישי 27.8.42 - צירל, בתו של הרב פרלין, נרצחה

בבוקר באה אלי צירל, בתו של הרב פרלין ז"ל. היא הביאה לי את כתבי היד של אביה ואמרה: "בקשתי שטוחה לפניך לשמור על כתבי היד של אבי זצ"ל [זכר צדיק לברכה], אני הולכת ליער. אנא החבא אותם וכשהמלחמה תסתיים ידאגו הנשארים בחיים להוצאתם לאור. כל חפציי הם אצל ד"ר ווילגוצקי. דומני, שהרכוש הזה יספיק להגשמת תוכנית זו". לקחתי את הכתבים מידיה והבטחתיה לעשות כמיטב יכולתי שגם היא אי"ה [אם ירצה השם] תזכה לראותם בדפוס. בינתיים מיהרתי לעבודה ונפרדתי ממנה בברכת שלום חפוזה מתוך תקווה שלבטח נתראה במהרה.

בזמן העבודה הרגשנו אינסטינקטיבית איזה שהוא אי שקט, וכשחזרנו הביתה נודע לנו כי הרגו את צירל. השוטר מבית החרושת לזכוכית הרגה. צירל עבדה בבית  המלאכה של החייטים. כשיצא משם ירה בה. ומה משונים הם תעתועי הגורל! הגביטסקומיסאר מיכאליס נזף בשוטר: "בן כלב שכמוך, היו לי הזדמנויות רבות לירות בה ולבי לא נתנני, ואתה, בן נעוות המרדות העזת להרגה? איך מלאך לבך?"

Category: עדויות מספרו של פנחס אורמלנד