העיירה בבניינה - מן הזריחה עד השקיעה

סימן לבאות - הפוגרום בשנת 1937

עם התגברות האנטישמיות במחצית השנייה של שנות השלושים נפוצה שמועה בעיירה על אודות פוגרום צפוי. ביום שני של שבועות תרצ"ז (1937) שמעו יהודים מפי נוצרים כי ביום השוק יהיו פרעות ביהודי העיירה. משלחת יהודית פנתה לראש מִנהל הנפה האנטישמי, סקורביץ', וביקשה ממנו הגנה. הוא השיב כי כוחות המשטרה במקום מצומצמים, וביכולתו להגן רק על החנויות היהודיות שבשוק. כמאה יהודים עזבו אז את קאמין-ק באופן זמני, עד יעבור זעם. ביום השוק החלו להתפרע שלוש קבוצות של בריונים. הם הרסו חנויות ושברו שמשות בבתים רבים של יהודים. שמאי מייסטל התנגד לבריונים ונפצע בראשו, ואילו פייבל שוחט הִכּה בריון בגרזנו לאחר שהותקף. פישל לייזרוק הִכּה את אחד הפורעים במשקולת בת חמישה קילוגרמים. תגבורת של שוטרים הגיעה מבריסק, וזאת לאחר שהיהודים פנו אל מושל המחוז (ה'וויבודה') וביקשו את עזרתו. המשטרה התערבה בשלב מאוחר והפסיקה את הפוגרום. במקום לאסור את המתפרעים עצרו השוטרים את יוסף אייזנברג אשר פנה לכתב העיתון והלה פרסם את הדברים, את פייבל שוחט שנידון אחר כך לשנתיים מאסר אך שוחרר כעבור ארבעה חודשים עקב הסערה שהתחוללה בעיתונות, ואת אביש קלורמן שנידון לשישה חודשי מאסר על תנאי ולקנס של 5000 זהובים (רְאוּ להלן). ההזדהות של פקידי השלטון הפולני שבמקום עם הפורעים השרתה דיכאון על הרחוב היהודי .