העיירה בבניינה - מן הזריחה עד השקיעה

חינוך

לאחר הפוגרום שערכו הבלחובצים ביהודי קאמין-ק, לא נותרו מורים בעיירה. אליהו גינזבורג נהרג; אחיו, אליעזר, נסע לביאליסטוק; בנימין קימל נסע לארצות-הברית. ועד התרבות בעיירה, ועד שחבריו היו זרח קימל, יצחק ברנהולץ ויעקב פלוט, יצר קשר עם בית הספר 'תרבות' שבקובל; המורה אהרון טרטקובסקי זכה להמלצות חמות, והוא התמנה למנהל. טרטקובסקי נודע כמורה וכמחנך מצוין; שיעוריו היו ברמה גבוהה, והוא סייע רבות בעבודה הציונית והציבורית . בסוף 1920 נפתח בקאמין-ק בית-ספר עברי של רשת 'תרבות' , וניתן לו השם 'התחייה'.

ליד בית הספר העברי נפתחה ספרייה עברית. יעקב פלוט היה הספרן בעיירה והאחראי על חדר הקריאה; הוא טיפח אותו, והחדר היה למרכז התרבותי והחברתי של העיירה. בספרייה התקיימו חוגים, ערבים ספרותיים, הרצאות וכן חוג דרמטי של חובבים.

בין המורים בבית הספר היו אליעזר שפירא, נפתלי פוריצקר, ברוך מלמד ורוזנברג. בת-שבע רבינר למדה בגימנסיה בקובל, ואחר כך הייתה למורה בבית הספר . תלמידי בית הספר המשיכו את לימודיהם בגימנסיה 'תרבות' שבקובל.

לאחר הפוגרום שערכו הבלחובצים ביהודי קאמין-ק, לא נותרו מורים בעיירה. אליהו גינזבורג נהרג; אחיו, אליעזר, נסע לביאליסטוק  ; בנימין קימל נסע לארצות-הברית. ועד התרבות בעיירה, ועד שחבריו היו זרח קימל, יצחק ברנהולץ ויעקב פלוט, יצר קשר עם בית הספר 'תרבות' שבקובל; המורה אהרון טרטקובסקי זכה להמלצות חמות, והוא התמנה למנהל. טרטקובסקי נודע כמורה וכמחנך מצוין; שיעוריו היו ברמה גבוהה, והוא סייע רבות בעבודה הציונית והציבורית[1]. בסוף 1920 נפתח בקאמין-ק בית-ספר עברי של רשת 'תרבות'[2], וניתן לו השם 'התחייה'.

ליד בית הספר העברי נפתחה ספרייה עברית. יעקב פלוט היה הספרן בעיירה והאחראי על חדר הקריאה; הוא טיפח אותו, והחדר היה למרכז התרבותי והחברתי של העיירה. בספרייה התקיימו חוגים, ערבים ספרותיים, הרצאות וכן חוג דרמטי של חובבים.

בין המורים בבית הספר היו אליעזר שפירא, נפתלי פוריצקר, ברוך מלמד ורוזנברג. בת-שבע רבינר למדה בגימנסיה בקובל, ואחר כך הייתה למורה בבית הספר[3]. תלמידי בית הספר המשיכו את לימודיהם בגימנסיה 'תרבות' שבקובל.



[1] יעקב פלוט, "התנועה הציונית בעיירתנו", שטיין - ספר הזיכרון, עמ' 60-59.

[2] 'תרבות' רשת של בתי-ספר יהודיים בפולין; שפת ההוראה בבתי הספר הללו הייתה עברית.

[3] בת-שבע רבינר, "ילדות ונעורים בעיירה", שטיין - ספר הזיכרון, עמ' 50–51.