עולם שנגוז - היהודים בווהלין

הלחימה הפרטיזנית

מטרות הלחימה הפרטיזנית באזור ווהלין היו - בין היתר - לחבל בדרכי התחבורה של האויב כדי למנוע מעבר גייסות, אספקה וציוד לחזית הדרום הגרמנית, חזית שהתנהלה בה הלחימה באוקראינה הסובייטית; לפגוע בחילות המצב של הגרמנים ושל כוחות העזר שלהם בעיירות הנפה ובמרכזים אחרים, וזאת כדי לערער את שלטונם בשטחים הכבושים; לפגוע בתחנות המשטרה המקומיות כדי לסכל אפשרות חדירה אל תוך האזורים שהיו בשליטת הפרטיזנים; להציב מארבים לכוחות גרמניים קטנים אשר בּוּדְדוּ מן החזית או נעו ממקום למקום. הפעולות נועדו לסייע לצבא האדום במלחמתו בחזית ולגרום לנסיגת כוחות האויב מן השטחים שכבשו, ובאותה עת לשמר את השליטה באזורים שבסיסי הפרטיזנים היו ממוקמים בהם (לרבות שדה תעופה) ולמנוע את כיתורם.

בתחילת 1943 חל גידול ניכר בשטחים שהחזיקו הפרטיזנים בווהלין, ובעיקר בחלק הצפוני של החבל. "אזורי הפרטיזנים" היו אזורים נרחבים שטוהרו מן הנאצים, וחלק גדול מן האוכלוסייה שם שיתף פעולה עם הפרטיזנים. אזורים אלו שימשו כ"בסיס הגרילה", ומהם יצאו הפרטיזנים לחדירות עמוקות מעבר ליערות ולביצות טובעניות כדי לפגוע ברכבות, במסילות ברזל, במפעלי אספקה וביעדים צבאיים חיוניים אחרים של הגרמנים.

הפרטיזנים פעלו בקבוצות לחימה קטנות. הם ערכו סיורים, אספו מודיעין וקיימו קשר עם אנשים בכפרים ובעיירות מרוחקות. הניידוּת וגורם ההפתעה היו עקרונות מרכזיים בלוחמה הפרטיזנית. בדרך כלל שאפו הפרטיזנים להימנע מקרבות פנים אל פנים, ובייחוד לא בשעות היום. הם העדיפו להילחם בלילה, חדרו לאזורים שהיו מרוחקים 70-60 קילומטרים מבסיסיהם וחזרו. אם כוחות המגן של הפרטיזנים נתקלו בכוחות סדירים גרמניים, אזי הם נלחמו נגדם בחירוף נפש - ולעתים סבלו אבדות קשות - כדי לאפשר לכוח העיקרי לחמוק מן האויב ולסגת לבסיסים ארעיים אחרים. בקיץ 1943 הגיע מספר הפרטיזנים בצפון ווהלין ל-10,000 לוחמים.

החטיבה על שם מולוטוב-איחוד פינסק שפעלה באזור קאמין-ק נשארה במקומה מ-1943 ועד לשחרור. מטרתה הייתה לשכנע את האוכלוסייה המקומית כי השלטון הסובייטי עומד לחזור. הגרמנים היו מבוצרים היטב בקאמין-ק, אולם בכל פעם שיצאו מהעיירה - חיסלו אותם. מפקד המחוז הגרמני, הגביטסקומיסר, הגיע להסכם עם הפרטיזנים, ולפיו הותר לגרמנים לצאת מהעיירה רק למרחק של עשרה קילומטרים ממנה. הפרטיזנים מנעו מהגרמנים לקחת אספקה כלשהי מהאיכרים. הם ביצעו פעולות שונות נגד השלטון הגרמני, ובהן פיצוץ רכבות ותחנות משטרה. באופן מתמיד נפגע קו הרכבות קובל-רובנה (וכן הקו קובל-קאמין-ק). כזכור, ברובנה נמצא מקום מושבו של הרייכסקומיסר הגרמני.