עולם שנגוז - היהודים בווהלין

מבוא

קאמין-קושירסקי נמצאת בחבל ווהלין וסיפור היהודים בה ובסביבתה הוא חלק מתולדות היהודים באזור זה. חבל ווהלין (WOLYN) נמצא בצפון מזרח אוקראינה ומשתרע בין הנהרות בוג (BUG) במערב ופריפט (PRIPET) בצפון. מצפון לו שוכנת שפלת פולסיה (POLESIE), ובה אגמים, ביצות ויערות עבותים. שמו של האזור לקוח ככל הנראה משמו של השבט הסלאבי, הווהלינים, שישב באזור הנהר בוג. לאורך השנים התמודדו ביניהם שליטי פולין ורוסיה על השליטה באזור.

ראשית היישוב היהודי בווהלין אינה ידועה בוודאות, אך יש לשער כי היהודים הראשונים הגיעו לאזור במאה ה-11. היהודים עסקו אז במסחר, במתן הלוואות, בייצור משקאות ומכירתם, במכס, מלאכה וחקלאות. הם נהנו משלטון עצמי חלקי . המאות ה-16 וה-17, עד לגזרות ת"ח ות"ט (1649-1648), היו תור הזהב של יהדות ווהלין. היהודים נהנו מפריחה כלכלית והשתלבו באוטונומיה היהודית במסגרת 'ועד ארבע ארצות'. בווהלין קמו ישיבות, ובראשן עמדו רבנים נודעים שהותירו אחריהם כתבים חשובים. ב-1795 הושלם סיפוח ווהלין לרוסיה. בסוף המאה ה-19 הגיע מספרם של היהודים בווהלין ללמעלה ממאתיים אלף, והם היוו כ-13% מהאוכלוסייה. ווהלין נכללה בתחום המושב שנקבע ליהודים ברוסיה. ההגבלות והאיסורים על ישיבת יהודים בכפרים דחפו אותם להתרכז בערים ובעיקר בעיירות. באזור זה - כמו גם באזורים אחרים - נוצרה ה"שטעטל", העיירה היהודית האופיינית. היו גם יהודים שעסקו בחקלאות.

תנועת החסידות של הבעש"ט התפשטה גם לווהלין, ונוצרו כמה שושלות של אדמו"רים: טריסק, סטפין ונסכיז'. בשנות השמונים של המאה ה-19 החלה בווהלין הפעילות הציונית.

במשך מלחמת העולם הראשונה התנהלו במרחב קרבות בין הצבא הרוסי לבין צבאות אוסטרו-הונגריה וגרמניה. היהודים סבלו קשות מנזקי המלחמה, ממגפות ומפוגרומים. הם התארגנו להגנה עצמית והחזיקו מעמד מול כנופיות מקומיות, אך לא הצליחו לעמוד בפני יחידות של "הצבא האדום" ו"הלבנים". הללו נלחמו אלו באלו במהלך מלחמת האזרחים שפרצה ברוסיה לאחר המהפכה באוקטובר 1917. בקאמין-ק לבדה נרצחו 120 יהודים.